כמה החברים שלך בפייסבוק שווים? 

"אתה תחת מעצר, יש לך את הזכות לשמור על שתיקה. כל מה שתגיד, או תעלה לפייסבוק, יכול ויהיה בשימוש נגדך בבית המשפט".

כולנו מכירים את המשפט הזה מסרטים אמריקאיים. זה נקרא "אזהרת מירנדה" שהתקבלה בפסק דין תקדימי על ידי בית המשפט העליון של ארה"ב ביוני 1966. האם צריך להוסיף אזהרה כזו גם בפתיחת פרופיל בפייסבוק?

מדי פעם אנחנו נזכרים כמה מוזר העולם שאנחנו חיים בו וכמה מטושטש נהיה הקו שבין המציאותי לווירטואלי. המעמד החוקי של רכוש וירטואלי עדיין לא ברור, ישנם חוקרי חוק שטוענים שיש לחלק או לפצות על רכוש "וירטואלי" בתהליכי פירוד או גירושין. אבל האם ידעתם שפוסטים והודעות בפייסבוק יכולים לשמש כראיה נגדכם בבית משפט?

אפשר לומר שבעולם המודרני החיים שלנו מתקיימים בשני מישורים או מימדים. האחד הוא העולם הגשמי והשני הוא העולם הווירטואלי. איפה עובר הגבול ביניהם? מי יודע והאמת – זה רק הולך ומיטשטש. דברים שאתם עושים בעולם הווירטואלי משפיעים גם על העולם הגשמי ואנשים מתחילים להבין את זה. דוגמא מצוינת לכך התפרסמה לאחרונה בארה"ב בו אישה שטענה שהפכה מרותקת למיטה לאחר שנפלה מכסא פגום. עורך הדין של ההגנה הציג בפני השופט תמונות שהיא העלתה לפרופיל הפייסבוק שלה בזמן שהיא הייתה אמורה להיות "מרותקת למיטה" שהיא עומדת, שמחה ומחייכת מחוץ לבייתה. דוגמא נוספת התפרסמה לאחרונה בישראל. נהג שצילם את עצמו נוהג במהירות 260 קמ"ש נעצר ורישיונו נשלל עד תום ההליכים נגדו, אחרי שפרסם את הסרטון ברשת החברתית.

לא רק הודעות ה"קיר" שלכם חשופות כשמדובר בתביעה משפטית. גם הודעות פרטיות יכולות להיחשף באמצעות צו של בית משפט. יותר ויותר בתי משפט בארה"ב מאפשרים גישה למידע הזה ומדינות אחרות עוקבות אחרי המגמה.

דבר זה מעלה את שוב את שאלת הפרטיות. האם מותר למדינה או לתביעה להשתמש במידע שהם אספו מרשתות חברתיות בבית המשפט? למעשה התשובה היא כן. כלל הברזל במקרים האלה הוא - כל דבר שאתם מעלים לאינטרנט הופך למידע ציבורי. דבר זה כולל גם את התמונות שלכם, הסרטונים שלכם ובמקרים מסוימים גם ההודעות הפרטיות שלכם ברשתות החברתיות. אז בפעם הבאה שאתם מעלים תמונה לפייסבוק, תחשבו רגע לפני שאתם לוחצים על ה- share.

"אם אינך מסוגל לשכור עורך דין, נמנה לך את... מארק צוקרברג"

אזהרת מירנדה המוזכרת לעיל כוללת גם את זכותו של החשוד לייצוג משפטי. וגם כאן מגיעה פייסבוק לדוכן העדים בניסיון לענות על השאלה מתי הרכוש הוירטואלי שלנו הופך לרכוש ממשי? נניח שפתחת עסק יחד עם חבר. פתחתם לעסק עמוד תוסס בפייסבוק עם מאות מעריצים. אך עקב הנסיבות אתה והחבר החלטתם לפצל את החברה ולא להמשיך בדרך המשותפת. למי הולכים מאות המעריצים מהפייסבוק?

שאלה זו נלקחה ברצינות על ידי עורכת הדין וחוקרת החוק סאלי בראון. במאמר שפרסמה בראון בחודש ינואר היא מעלה את הצורך העולה בחקיקה שמסדירה את הבעלות על רכוש וירטואלי. "האם החברים שלי בפייסבוק נחשבים לרכוש או לרווח? האם הם מעלים את ערך החברה שלי במונחים של רווחים או מוניטין?" הם חלק מהסוגיות שמעלה בראון. ללא ספק סוגיה שצריך לקחת בחשבון ככל שהתחום הזה מתפתח וחוקי המשחק משתנים.

"חשיבות הרכוש וירטואלי, או אותו הרכוש שקיים רק בעולם המקוון, עולה בהתמדה". טוענת בראון. "מיליוני אנשים בכל העולם עושים שימוש בצורה כזו או אחרת ברכוש או קניין וירטואלי מדי יום. בין אם זה חשבון אי מייל, בלוג או פרופיל בפייסבוק. היקף ההשקעות בעולם הווירטואלי מגיע למיליארדים וההשפעה של זה על הכלכלה העולמית ועל החברה בכלל תגדל במהירות האור".

ככל שחשיבות הרכוש הווירטואלי ממשיכה לעלות כך גם החקיקה בנושא צריכה לעלות ולהתפתח. עם זאת, הבעיה שמציגה בראון במאמר שלה הוא הקושי לקבוע כמה חבר בפייסבוק שווה או מה הערך שלו כשמדובר על חלוקת רכוש או פיצויים. ואם חלק מהחברים שלי הם מובילי דעה או סלבריטאים הם כנראה "שווים" יותר מחברים מן השורה. זה אולי נשמע טיפשי במקצת, אך כבר היום עסקים רבים מאמינים שעמוד הפייסבוק שלהם שווה יותר מהאתר הרשמי של החברה, מה שהופך את טענותיה של בראון לרלוונטיות מאי פעם.

המדיה החברתית משנה את פני החברה ובכלל זה מציבה סוגיות משפטיות וחוקיות חדשות שאנשי החוק כבר מתמודדים עם מורכבותן. אין ספק ששאלות מוסריות, כמו גם נושאי שמירה על פרטיות, צנעת הפרט, קניין רוחני ועוד יעסיקו אותנו יותר ויותר בתקופה הקרובה. אנו עדים היום למגמה המונית גוברת של נרקסיזם שבאה לידי ביטוי בדחף של גולשים לצייץ או להגיב על כל צעד שעל, ולכן חשוב להבין שמידע שעולה לרשת נשאר שם לעד, גם אם התחרטתם ומחקתם פריט מידע מסוים – תמיד אפשר יהיה להתחקות אחריו. כדברי חכמים נסכם שסוף מעשה במחשב תחילה.